סיפור מלחמה

סמ"ש רוז לובין, בת 20 מקיבוץ סעד:
רוז לובין נולדה באטלנטה ארה"ב לפני 20 שנה.

בגיל חמש, בעקבות טיול משפחתי לארץ, החליטה והודיעה שכשתגדל תממש את יעודה ותעלה לישראל.

ההחלטה הזו, מספרים הוריה, הדריכה את כל יתר ההחלטות שקיבלה בחייה לאחר מכן.

מהטיול המשפחתי הבא לישראל, כשהיתה בת שש, סירבה לחזור הביתה.

כשהיתה בת שמונה, הבחינו הוריה שכשהיא מתרועעת עם ילדים אחרים, היא מבהירה להם שהחברות היא רק עד גיל 18, אז היא עוזבת את אטלנטה, עולה ארצה ומתגייסת לצה"ל.

וכך אכן היה. לפני שנתיים עלתה ארצה, נקלטה בקלות אצל משפחה מאמצת מקיבוץ סעד שאהבה אותה מאד, והגשימה את חלומה להתגייס למג"ב ולהגן על ישראל ועל ירושלים.

רוז, בחורה אנרגטית ושופעת שמחה ואהבה, היתה ציונית בכל רמ"ח אבריה.

בטקס סיום הטירונות שלה, בזמן שירת התקווה, פרצה בבכי מרוב התרגשות.

בבוקר שבת שמחת תורה בשבעה באוקטובר, שהתה בביתה שבסעד, בעוטף עזה.

כחיילית מיומנת וחדת חושים, הבינה מיד מה קורה. היא קמה במהירות, נטלה את נשקה האישי, הצטרפה לכיתת הכוננות של הקיבוץ, ולקחה על עצמה את משימת אבטחת השער.

עד הערב נלחמה בגבורה בהגנה על הקיבוץ, שכביש אחד בלבד ומרחק ריצה של שניות לא רבות, מפריד בינו לבין כפר עזה.

חודש לאחר מכן, ב 6.11, נפלה רוז בקרב בירושלים העתיקה לאחר שנלחמה במחבל צעיר שהצליח לדקור אותה למוות.

בלווייתה נכחו אלפים רבים של ישראלים שלא הכירו אותה באופן אישי, אך באו לחלוק לה כבוד אחרון.

"האהבה והתמיכה העצומות שקיבלנו מהציבור הישראלי בשבעה על רוז", העירו בחיוך הוריה, "גרמו לכל חבילות ה'קלונקס' שלנו להישאר ארוזות".

לזכרה