סיפור מלחמה

עדויות ממוצב נחל־עוז

"הרגעתי את התצפיתניות והפעלתי את הטנקים"
סגן אילן, קמב"צית בחטיבת גולני. ניהלה בקור רוח את החמ"ל תחת אש כבדה, והצליחה לחלץ בתושייה שישה חיילים.

"כששמעתי את הנפילות רצתי במהירות ממגורי הבנות בניסיון להגיע לחמ"ל, שבדיוק הופגז. הרגעתי את התצפיתניות שהוכו בהלם מהמתרחש, וניסיתי לנהל שגרת דיווח לכוחות בשטח, עד שהמחבלים צלפו בכל המצלמות. הפעלתי את הטנקים הבודדים שהיו בגזרה לדרוס מחבלים ככל האפשר, ובמקביל קיבצתי את עשרים החיילים שנותרו במקום לחדר אחד, מוגן יחסית.

"כשהבנתי שהמחבלים צרים על החמ"ל ומנסים לשרוף אותו, החלטתי שחייבים לצאת החוצה על אף הסיכון להיהרג. נזכרתי כי באחד מתאי השירותים אין סורגים. הצלחתי להגיע אליו למרות העשן הסמיך שכבר אפף את החמ"ל, שברתי את הזכוכית, קרעתי את הרשת וחילצתי את עצמי ועוד שישה חיילים. 13 החיילים הנותרים, שלא הצליחו להימלט מהחלון, נותרו בממ"ד ונפלו בקרב".

מתוך ידיעה שפורסמה באתר 'ישראל היום', ב־12 באוקטובר

רסיסי גבורה – הפרויקט המלא

"הכדור בקנה הציל את החיילות שלה"
סרן עדן נימרי ז"ל, 22, ממודיעין. מפקדת צוות ביחידה מובחרת המפעילה מזל"טים. נהרגה כשחיפתה על חיילות במוצב.

עדותו של סרן ר', קצין ביחידה ובן זוגה של עדן:

"בנות הצוות תפסו את הנשק ויצאו החוצה להגן על המוצב. בתוך המיגונית, שם שהו הלוחמות ועוד תצפיתניות בלי נשק, עדן הלכה לפינה הרחוקה והלא מוגנת, כי הבינה שמשם יבואו המחבלים. היא דרכה את הנשק, וכשהכדור בקנה הסתכלה על פקודותיה, שהבינו ועשו כמוה.

"העובדה שהן היו עם כדור בקנה הצילה אותן: כשהמחבל הראשון נכנס למיגונית, הן ריססו וחיסלו אותו. מחבל שני נכנס, זרק למיגונית כמה רימונים, ועדן ניהלה מולו קרב יריות. בנות המוצב הצליחו לברוח בחסות האש שירתה, וחיכו בחדרים עד שהגיע כוח חילוץ. עדן נפלה בקרב לאחר שהקריבה את עצמה כדי להציל את חברותיה".